ריקשות חשמליות כובשות את העולם, אבל לא את ארה"ב.

כלי רכב חשמליים ממשיכים לצבור פופולריות גוברת בארצות הברית, אך הם עדיין מהווים רק חלק קטן מכלל מכירות כלי הרכב החדשים. עם זאת, מדינות אחרות רואות צמיחה עצומה במכירות כלי רכב חשמליים. אך אלה אינן באמת מכוניות חשמליות. רבות מהן הן ריקשות, כלי רכב תלת-גלגלי המבוסס על אופניים ואופנועים, שהוא אמצעי תחבורה פופולרי במדינות אסיה רבות.
על פי ה"אטלנטיק", מספר הריקשות החשמליות ברחובות גדל באופן אקספוננציאלי בשנים האחרונות. לדוגמה, דווח כי מחצית מהריקשות הנמכרות בהודו הן חשמליות. בינתיים, כלי רכב חשמליים לנוסעים מהווים רק 5.8% ממכירות כלי הרכב בארה"ב. מה שמעניין עוד יותר, עם זאת, הוא שהעלייה בריקשות החשמליות אינה מונעת על ידי יצרניות רכב או ממשלות.
המאמר טען שלפני כ-15 שנה, כאשר סוללות עופרת-חומצה הפכו זולות מספיק, נהגי ריקשות החלו לחפש דרכים לחשמל את רכביהם. דבר זה הוביל לכך שחנויות עצמאיות רבות יבואו חלקים מסין ובנו ריקשות חשמליות משלהן כדי למכור אותן במחירים נמוכים. בסופו של דבר, יצרניות רכב הלכו בעקבותיהן והחלו להציע גרסאות משלהן, כולל ה-Mahindra e-Alfa, ריקשה חשמלית שמפיקה כ-2 כוחות סוס ועולה פחות מ-1,800 דולר.
עלייתן של ריקשות חשמליות משמעותית במדינות כמו הודו, שבהן זיהום אוויר הוא בעיה מרכזית. מחקר שנערך בפקיסטן מצא שכל רכב תלת-גלגלי חשמלי יכול לחסוך בין שלושה לשישה טונות של פליטות פחמן דו-חמצני בשנה, נתון זהה בערך לפליטות השנתיות של מכונית טיפוסית בארצות הברית. הסיבה לכך היא שלמרות שריקשות חסכוניות יותר ממכוניות בינוניות ככלי רכב משפחתיים, הן בדרך כלל נוסעות כל היום במקום לחנות בצד הדרך רוב הזמן. לפיכך, למעבר לריקשות חשמליות יש פוטנציאל עצום ויכול להיות לו השפעה עצומה על ניקוי האוויר.